החוק הנורווגי: איך שר מושל בלי כיסא — ומתי הוא עדיין אחראי להצבעה
בכנסת יש 120 כיסאות, ולשר מותר לוותר על שלו לגמרי — אבל אז, כשאין לו כפתור הצבעה ביד, איך בכלל שופטים אותו על ההצבעות הגדולות?
רמת עומק:
מטרת הלמידה: אחרי המודול תבינו מדוע שר בלי מושב אינו נמדד על הצבעותיו — אלא אם הוא יו״ר מפלגה, ואז דווקא כן, לפי הקו שהסיעה שלו הולכת אחריו.
נקודת המפתח: החוק הנורווגי חל רק על שרים וסגני שרים. הם מתפטרים מהמושב, והבא ברשימת מפלגתם נכנס במקומם. ח״כ מן השורה אינו יכול "ללכת נורווגי" — ההסדר שמור לחברי ממשלה בלבד.
איך זה מתחבר למדד: המודול נשען על אופן חישוב הצבעות הליבה במנוע: מעמד "נורווגי" נקבע אוטומטית מהשוואת תקופות הכהונה בכנסת לתקופת התפקיד בממשלה, והצבעת מפתח שבה לשר לא היה מושב מסומנת "לא רלוונטי" ויוצאת מהממוצע — בלי עונש — בשונה מ"אפס אמיתי" שנספר ומושך מטה. מיפוי קבוע של כל יו״ר מפלגה לסיעתו הוא שמעניק ליו״ר מפלגה נורווגי ציון לפי רוב הצבעת סיעתו. המודול השכן, "למה לכל ח״כ משקל שונה במדד?", מסביר שהסרגל מתחלף לפי התפקיד; כאן אנחנו צעד אחד חד יותר — לעתים התפקיד מסיר כלי לגמרי (אין מושב, אין הצבעה), ובכל זאת האחריות יכולה להישמר דרך המנהיגות. שני חצאים של אותו עיקרון: המדד מודד את הכוח שבאמת בידיך.